פסק-דין בתיק בר"ע 461/08

בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, במסגרתה הורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל שפתח המבקש-הזוכה נגד המשיבה-החייבת לביצועו של פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים.

רקע עובדתי

1.         בשנת 1980 הגישה המשיבה תביעה לפינוי המבקש. הצדדים הגיעו להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, ביום 12.1.82. ואלו עיקרי ההסכם:

"1. הנתבע (המבקש כאן - א.פ.) יפנה את כל השטח המסומן בנספח א' בצבע כחול (39) והמהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה וימסור את החזקה בשטח לידי התובעת (המשיבה כאן - א.פ.) 30 יום לאחר:

א.      אישור סופי של המפה גז/22, שתכלול את האמור בהסכם פשרה זה, ע"י כל הגורמים המוסמכים.

ב.      סילוק סופי של פצוי כספי עבור אפרסמון לכל המחוברים לקרקע בחלקה 39 כמסומן בנספח א'.

2. עם מסירת החזקה כאמור לעיל ימשיך הנתבע להחזיק ולהשתמש בשטח המסומן בנספח א' בצבע אדום ושחור בהתאם לתנאים המקובלים אצל התובעת ע"פ הצהרת הבר-רשות עליה חתום הנתבע והידוע כמשק 38 במשמר אילון, שגבולותיו יסומנו ע"פ נספח א' להסכם זה ע"י מודד מטעם התובעת...

3. התובעת מצהירה כי השביל בין שתי החלקות...

4. התובעת אחראית לכך שהנתבע יקבל את הסכומים המגיעים לו עבור מטע האפרסמון הנטוע במשק 39, והמסומן בנספח א' בצבע כחול...

5. אם לא תושג הסכמה בין הצדדים בענין גובה הפיצוי הנדרש ע"י הנתבע, מסכימים הצדדים כי ימונה שמאי מוסכם מטעם בית המשפט והחלטתו תחייב את הצדדים.

..."

2.         במהלך השנים שחלפו מיום שניתן להסכם תוקף של פסק דין ניהלו הצדדים התכתבות לצורך יישומו של ההסכם, ללא הצלחה. בשנת 2007 הגיש המבקש את פסק הדין לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל. כעולה מהחלטת ראש ההוצאה לפועל, הסעד אותו פירט המבקש בבקשתו הוא "אישור סופי של המפה גז/22 שתכלול את האמור בהסכם פשרה זה, ע"י כל הגורמים המוסמכים. סילוק סופי של פיצוי עבור מטע האפרסמון וכל המחוברים לקרקע בחלקה 39 כמסומן בנספח א'".

3.         המשיבה הגישה בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל מן הטעם שהסכם הפשרה אינו ניתן ליישום. לשיטתה, הסכם הפשרה אינו חד משמעי, אינו מחייבה להעניק למבקש את דרישותיו, ולפיכך אינו בר ביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

החלטת ראש ההוצאה לפועל

4.         במסגרת החלטתו נדרש ראש ההוצאה לפועל לפרשנותו של הסכם הפשרה והקדיש חלק מדיונו למידה ולאופן הפרשנות שראש ההוצאה לפועל מוסמך לנקוט. לשיטתו, אף שלכאורה ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך לפרש החלטות שיפוטיות, ובכללן הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין, וכל תפקידו מתמצה בביצוע פסק הדין, הרי שכל קריאת טקסט הינה בבחינת פירוש. ראש ההוצאה לפועל קבע, כי האיזון הראוי בין הצורך המובנה בפרשנות טקסט לשם הבנתו ומימושו, לבין תפקידו המצומצם של ראש ההוצאה לפועל יושג בכך שיגביל עצמו לד' אמותיו של הטקסט מבלי להיזקק למקורות חיצוניים לשם פרשנותו. זאת להבדיל מכללי הפרשנות הנהוגים באשר לפרשנות חוזה.

5.         על יסוד אמות מידה אלו, פנה ראש ההוצאה לפועל לפרשנות הסכם הפשרה, תוך שהוא מתעלם מתכתובת שהתקיימה בין הצדדים לאחר כריתת ההסכם, שהוגשה על ידי המבקש לתמיכה בטענותיו. את הסכם הפשרה פירש ראש ההוצאה לפועל לפי לשונו, וקבע כי:

"לשונן הטבעית והרגילה של מילותיו, מוביל למסקנה, כי... ההסכם אינו מפרש על מי חלה החובה לאשר את המפה, אך ממילותיו ניתן להבין, כי עסקינן בתנאי חיצוני, אשר אינו בשליטה מוחלטת של מי מהצדדים. שכן נכתב בהסכם "אישור... ע"י כל הגורמים המוסמכים". עסקינן איפוא בהסכם התלוי בתנאי מתלה... אין חולק, כי התנאי טרם התקיים, ולפיכך לא ניתן לבצע את ההסכם בלשכת ההוצאה לפועל. אף הוראות סעיף 28 לחוק החוזים אינם מועילות לזוכה. טענה בדבר סיכול התנאי המתלה, או אי שקידה ראויה לשם קיומו, הינה טענה הטעונה בירור והכרעה שיפוטית ולא ניתן להסתייע בה לשם ביצוע ההסכם בלשכת ההוצאה לפועל".

על יסוד האמור, החליט ראש ההוצאה לפועל כי לא ניתן לבצע את ההסכם בלשכת ההוצאה לפועל, והורה על סגירת התיק וחיוב המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

6.         החלטה זו היא העומדת ביסודה של בקשת רשות הערעור.

תמצית טענות הצדדים